טפילים בכלבים, קרדית העור - דמודקס 

טפילים בעולם הכלבים, דמודקס – קרדית העור.

אנו בפתחה של עונת הקיץ. ידוע כי עונת הקיץ מביאה עימה את הטפילים למיניהם. ימי הקיץ

החמים הם הימים בהם אוכלוסיית הטפילים מתרבה ובמימדים עצומים. אנו מאוד ממליצים במיוחד

בימים האלה משנה זהירות, טיפוח הכלב, מעקב לאיתור סממנים מוקדמים לפלישה טפילים. בנוסף

אנו מאוד ממליצים להיות ערניים בעת הכנסת גור חדש לבית, גורים יכולים לרשת מאימם במהלך

ההמלטה טפילים. הטפילים מתחלקים לשני קבוצות: טפילים פנימיים, טפילים חיצוניים.

קבוצת הטפילים החיצוניים תכלול את:

קרדית העור – דמודקס.

גרב / שחין – סרקופטס.

קרדית האוזן – אוטודקטס.

פטריות.

קרציות.

פרעושים.

קבוצת הטפילים הפנימיים תכלול את:

תולעים עגולות.

תולעים שטוחות.

תולעת הפארק.

ג'הרדיה.

מה כל אחד מהם ?

כיצד מבחינים ?

מה עושים, איך מטפלים ?

ננסה להעביר לכם את מירב המידע שיסייע לכם להבחין לטפל ואף למגר את התופעה.

דמודקס

דמודקס הינה מחלת עור, מחלה זו נגרמת על ידי אקרית מיקרוסקופית שנקראת: Demodex Canis

זהו טפיל עור החי בזקיקי השיער בעור של מרבית חיות הבית ואף בבני האדם. במצב נורמאלי

הדמודקס יכסה כ 10% משטח העור. הבעיה בטפיל זה מתחילה שהוא מתרבה למימדים גבוהים

יותר ומכסה שטח גדול יותר של העור. מחזור חייו של הטפיל יהיה (מתחילת דרכו):

ביצה, לארבה, נימפה, בוגר. טפיל זה חיי בעור כפי שצוין ומתקיים מתאי עור מתים ומשיער.

מצב נורמאלי הוא המצב בו הטפיל מכסה כ 10% משטח העור ונמצא באיזון עם מערכת החיסונית,

מצב זה נקרא: אקרית הדמודקס. כאשר הטפיל מתרבה וישנו שינו באיזון שבינו ובין המערכת

החיסונית, הדבר הופך למחלה. מחלה זו נקראת: מחלת דמודקס, זו למעשה מחלת עור דלקתית,

שתאופיין בריבוי הטפיל זאת בשל חוסר איזון בינו ובין המערכת החיסונית, הדבר יוביל לכשל של

המערכת החיסונית. ניתן לומר כי התופעה נפוצה יותר בקרב גורים, מאחר והמערכת החיסונית

שלהם אינה מפותחת דייה כדי להתמודד עם הטפיל. בנוסף נקבות בתקופת הייחום שלהן, כאשר

המערכת החיסון שלהן חשופה יותר. נקבות בתקופת היריון, תקופת מחלה גם היא תקופה בה

מערכת החיסון של הכלב מתמודדת עם המלחה עצמה, מכך שניתן לומר שזו פרצה עבור הטפיל.

כיצד נוכל לדעת אם כלבנו נגוע בדמודקס ?

כשגרה, כפי שצוין המערכת החיסונית של הכלב – תתמודד ותאזן את הטפיל. אך אנו עוסקים כאן

במקרים בהם ישנה בעיה. פנסיון לכלבים בשרון, בחרנו להעלות קבוצת מאמרים בנושא בשל

התקופה הבעייתית שנמצאת ממש בפתח. הבעיה מתחילה למעשה כאשר ישנו חוסר איזון בין

הטפיל והמערכת החיסונית. הדבר מייצר דלקת חיידקית שניתן לראות על ידי הופעה של אדמומיות

בעור הכלב, לעיתים הכלב יעלה חום, כמו כן הדלקת תהיה מוגלתית ומסריחה. במקרים בהם אתם

מבחינים בתופעות אלה, אנו פנסיון לכלבים, ממליצים להעביר את הכלב בהקדם לווטרינר. הבדיקה

מבוצעת על ידי מגרד של שכבת העור ובדיקתו במיקרוסקופ. הטפיל, כפי שצוין חי בזקיקי השיער

לקיחת המגרד נעשית עד שנוצר דימום, רק כך ובעזרת מיקרוסקופ ניתן יהיה לאתר את הטפיל

ולהבחין בהימצאותו. פנסיון כלבים, ממליצים לבעלי כלבים בוגרים שהבחינו בתופעה, לאתר את

סיבת התפרצות המחלה על ידי בדיקת דם. זאת מאחר וטיפול לא יספיק. במידה ולא תמגרו את

תופעת ההתפרצות, סביר להניח כי התופעה תשוב על עצמה. כאשר הטיפול יהיה קשה יותר.

טיפול,

במידה והובחן הכלב, שהינו סובל ממחלת הדמודקס, ניתן לטפל ולדכא את התופעה. הטיפול

בתופעה לא קל ואף מתמשך לאורך זמן ( כשישה שבועות ). הטיפול יימשך עד להעלמת הסימנים

מגופו של הכלב ויצירת איזון בין הטפיל למערכת החיסון. איזון יוצר מצב בו מערכת החיסון מתמודדת

עם הטפיל ו"הורגת" אותו בקצב ההתרבות שלו כך שאנו לא עדים להתרבותו של הטפיל והוא אינו

מגיע למצב של מחלה. אסור להפסיק את הטיפול עד לקבלת תוצאה שלילית של שני מגרדים בהפרש

של שבועיים – זה מזה.

התרופה במקרה זה היא: איבומק, או דורמקטין אלה תרופות אנטי פרזיטיות. תרופות אלה ניתנות

בהזרקה או סירופ. חשוב לצין כי תרופות אלה לא !!! לשימוש בגזעי קולי, שלטי וכל הגזעים הדומים.

גזעים אלה רגישים לתרופה זו, בגזעים אלו חובה לבצע בדיקת דם מקדימה שבה תיבדק האפשרות

שהכלב נושא את הגן הרגיש לחומרים שישנם בתרופה. ישנם מקרים בהם הטיפול כולל מתן

סטרואידים, שימו לב, בדרך כלל – סטרואידים מדכאים את מערכת החיסון, כך שהדמודקס יכול

להתרבות (מה שאנו למעשה מנסים למנוע). לסיום נציין כי הטפיל אינו מדבק בני אדם.

לייעוץ או שאלות ניתן לפנות אלינו. נסייע בשמחה.